ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף של ערעור ובמקביל, בקשת המערערים להארכת מועד להגשת הערעור.

רקע

1.הודעת הערעור, שהוגשה ביום 17.1.13, מתייחסת להחלטת בית משפט זה (כב' הרשמת אביגיל כהן) מיום 2.12.12 בת.א. 15249-05-11 (להלן: "ההחלטה נשוא הערעור"), בה נדחתה בקשת המערערים לפטור מאגרה בתביעה כספית שהוגשה על ידם כנגד המשיב 1 (להלן: "המשיב").

2.השתלשלות העניינים הקודמת להחלטה נשוא הערעור, מתוארת באופן מפורט בתחילתה של אותה החלטה. למען הנוחות וכרקע לדיון הנוכחי, להלן תמצית:

א. המבקשים הגישו לבית משפט זה תביעה כספית כנגד המשיב בהיקף העולה על 10 מליון ₪ (ת.א. 15249-05-11) ועתרו לפטור מאגרה בעניינה. בהחלטת כב' הרשמת נחליאלי חיאט מיום 3.10.11 נדחתה הבקשה לפטור מאגרה.

ב.ערעור שהוגש על החלטתה האמורה של כב' הרשמת נחליאלי חיאט, נדחה בפסק דין מיום 17.1.12 (ע"ר 27851-11-11, כב' השופטת צ'רניאק) תוך שהותר למערערים להגיש בקשה נוספת לפטור מאגרה ביחס לתובענה שגובהה אינו עולה על 3.75 מיליון ש"ח.

ג.הוגשה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינה הנזכר של כב' השופטת צ'רניאק (רע"א 2037/12) (ובמקביל הוגשה בקשה חוזרת לפטור מאגרה לגבי תובענה בהיקף של עד 3.75 מיליון ₪, כפי שהותר, כנזכר).

I) בהחלטת כב' הרשם שני מיום 29.3.12 נדחו בקשות לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון במסגרת הבר"ע, תוך שנקבע כי הערבון יועמד על סכום מתון של 5,000 ₪.

II)בהחלטת 5.4.12 (כב' הרשם שני) נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטת 29.3.12.

III)בהחלטה מיום 24.10.12 דחה בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) את הבר"ע לגופה.

IV)בהחלטה מיום 10.12.12 (כב' הש' הנדל) נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטת 24.10.12.

ד.ביום 2.12.12 ניתנה החלטת כב' הרשמת כהן, נשוא הערעור הנוכחי, במסגרתה נדונה ונדחתה הבקשה החוזרת לפטור מאגרה (שהתייחסה לתובענה בגובה של עד 3.75 מיליון ₪).

ה.ביום 17.1.13 הוגשה, כאמור, הודעת הערעור על החלטת 2.12.12.

3.לשם השלמת התמונה ניתן לציין בנוסף, כי התובענה כנגד המשיב (ת.א. 15249-05-11) אינה הראשונה שהוגשה על ידי המערערים כנגד המשיב בבית משפט זה. בשנת 2009 הגיש המערער כנגד המשיב תביעה בהיקף של מעל 10 מליון ₪ (ת.א. 1576/09). בקשתם לפטור מאגרה בגין אותה תביעה, נדחתה בהחלטת כב' הרשם (כתוארו אז) ברנר מיום 11.5.10. סופה של אותה תובענה במחיקתה (ביום 2.8.10) בשל אי תשלום האגרה.

4.ביום 13.2.13 הגיש המשיב בקשה לסילוק על הסף, בין היתר, מחמת הגשת הערעור לאחר שחלף המועד להגשתו. בהתאם להחלטת 13.2.13, הועמדה הבקשה לסילוק על הסף לדיון בשלב מקדמי, בסוגיית מועד הגשת הערעור בלבד.

5.ביום 3.3.13 הגישו המערערים בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

6.מרבית הטיעונים שהועלו במסגרת הבקשה להארכת המועד חופפים לטעונים שבמסגרת הבקשה לסילוק על הסף, והבקשות תידונה במאוחד (בשתיהן הוגשו תגובות ותשובות).

הטעונים - תמצית

7.המשיב, שהוא אשר הגיש את בקשת הסילוק על הסף (שהוגשה ראשונה) מציין, כי ההחלטה נשוא הערעור הומצאה למערערים ביום 18.12.12 ומשכך המועד האחרון להגשת הערעור היה 7.1.13, הערעור הוגש באיחור וללא בקשה להארכת מועד או הצדקה לאיחור.